1. עם הענקית ורב עוצמה חידש בכל העולם מהתנועה המהפכנית לאחר המלחמה הראשונה, מייצג באיטליה במפלגה החזקה שנוסדה בליוורנו ב1921, היה ברור שהמשימה הדחופה היה הכיבוש של הכוח הפוליטי, ושהפרולטריון לא מגיע אליו בדרך חוקי, אף ורק עם פועלה מזוינת; וההזדמנות הביותר יוצא מהפסד צבאי מהמדינה עצמי והצורה פוליטי אחר הנצחון הוא הדיקטטורה הפרולטרית. השינוי כלכלי וחברתי הוא משימה רק אחרי זה, בתנאי ראשי שיש הדיקטטורה.

2. שהדרך להגיע לקומוניזם טהור הוא ארוך מדי, ה“מניפסט קומוניסטי“, מבהיר שהמדיניות החברתים אפשרים, או שלוקחים מצורה “דספוטי“, משתנים תלוי הרמה ההתפתחות שהכוחות ייצור מגיעים במדינה שהפרולטריון נצחה והמהירות שהנצחון הזה הרחיב למדינות אחרות. ה“מניפסט“ אמר במדיניות מתאימות באותו זמן, כלומר בשנת 1848, למדינות אירופה מתקדמות יותר, והדגיש שזה לא התכנית של סוציאליזם טהור, אף איסוף מדיניות זמניים, מיידית, משתנתים, ובעצם “סותרים”.

3. מאז, הרבה מהמדיניות שהיו משימה למהפכה פרולטרי נלקחו בידי הבורגנות עצמה במדינה זו או אחר, בדוגמה: חינוך חובה, בנק המדינה, כו’. כל אלה היו גורמים שהתבלבלו לתומכי בתאוריה לא קבוע ועשויה ברציפות על ידי תוצאות היסטורים. העובדה הזו אי מאפשרת להאמין שהשתנו החוקים ותחיזות מדויקות מעבר השיטה הייצור הקפיטליסטי לסוצאיליסטי, עם כל הגורמים כלכליות, חברתיות ופוליטיקים, אף רק היו סימנים להקלות בתקופה ראשונה אחרי המהפכה עתידי, של הכלכלה מעבר לסוציאליזם, שהוא עדיין לפני לסוציאליזם, ורק אחר זה לקומוניזם טהור.

4. האופורטוניזם קלאסי מבסס בלעשות להאמין שכל השיטות האלה, מהנמוכה לגבוה, אפשרים במדינה בורגנית דמוקרטי ע’’י הלחץ, או בשיטה ישרה בכיבוש משפטי, בידי הפרולטריון. אבל, בצורה הזו, המדיניות האלה, עם היו אפשרים תחת השיטה הייצור קפיטליסטי, היו נלקחים על ידי הבורגנות באינטרס המשיכות של הקפיטליזם; בהפך עם לא היו אפשרים, לעולם לא יהיה נעשו על ידי המדינה.

5. האופורטוניזם הנוכחי, עם הנוסחה שלה של דמוקרטיה פופולר ופרוגרסיבי, במסגרת הפרלמנטרית, יש לה משימה היסטורי שונה ויותר גרוע. לא רק שמשקר לפרולטריון באמונה שרבים מהמדיניות שהן משימות למהפכה פרולטרי יכולים להיות מכללים בין משימות ממדינה בין מעמדי ועם מפלגות שונות, כמו הסוציאל דמוקרטים מאתמול, מכחיש מהדיקטורה, אלא בעצם מוביל ההמונים למאבקים “פופולרים ופרוגרסיבים“ שמתנגדים ישר לאלה שהכוח פרולטרית מוגדר תמיד מעז 1848 עם ה“מניפסט”.

6.שום דבר יכול להוכיח יותר כל החרפה מהתכווצות כזו שרשימת המשימות שחייבים להישאל במדינה קפיטליסטי מערבי –כאשר יהיה באופק הכיבוש הכוח פוליטי–, בינקום אלה של המניפט, אף כולל הביותר מאפיינים מהזמן הזו.

7.הבא היא רשימת מהדרישות כאמור:

א. משיכת השקעות של ההון, זה אומר, הקצאת חלק הרבה יותר קטן של המוצר למוצרי אינסטרומנטלי ושלא מוצרי הצרכן.
ב.עליית של עלויות הייצור, בשביל לתת, כאשר עדיין ממשיכים השכר, השוק והמטבע, שכר גבוה יותר עבור פחות זמן עבודה. 
ג. צמצום דרסטי של יום העבודה בחצי של השעות הנוכחיות לפחות, סופגות האבטלה, והפעילויות אנטי חברתיות. 
ד. ברגע אחרי שצמצם ההיקף ייצור עם תוכנית של ייצור הרבה יותר נמוך שמרכז הייצור בצריכים הכי חשובים, אז שליטה סמכותי של הצריכה, לחימה לאופנת הצריכה חסרת תועלת, מזיקים ומיוקרה, וביטול בכוח לפעילות עם סוף מתעמולה של פסיכולוגיה ריאקציונרי.
ה. שבירה מהירה מהגבולות של חברה, עם עברה סמכותית, לא של הצוות, אף של החומרים עבודה, וכיוון למחודש תוכנית ייצור.
ו. ביטול מהיר של הרווחה מסוג סוחרי, לצפיה להחליף עם המכילה חברתית של ה“לא פועלים“ החל ממינימום התחלתי. 
ז. עצרה מיידית מבניית בתים ומקומות עבודה מסביב להערים הגדולות, ואפילו מסביב לקטנות, כנקודה התחלה כדי לכוון בחלוקה השווה של האוכלוסייה באזורים הכפרים. הפחתת גודש, מהירות ונפח תנועה. איסור על חסרי תועלת.
ח. מאבק החלטי נגד מקצועניות והחלוקה החברתית של עבודה, על ידי ביטול הקריירות ותוארים
ט .מדיניות מיידות יותר ברורות, קרובות יותר לפוליטיים, כדי להכניע למדינה הקומוניסט את הבית ספר, העיתונות, כל כלי התקשורת, מידע, והרשת של מופעי בידור ובילויים. 

8. לא מוזר שהסטליניסטים ודומיהם, עם המפלגות מערביות שלהם, דורשים היום הכל ההפך, לא רק בדרישות “מוסדיות”, כלומר, בתחום מדיני חוקית, אלא גם ב“מבני” , כלומר, בתחום הכלכלי וחברתי. זה מאפשר פעולה מקבילה לצד המפלגת שמוביל המדינה רוסית ומדינות קשורות אליו,שבהם המשימה היא המעבר מלפני קפיטליזם לקפיטליזם טהור, עם כל המטען שלה של דרישות אידיאולוגיות, פוליטיות, חברתיות וכלכליות, כל אלה במטרה שלהם להגיע לשיא בורגנית, ועם הזוועה רק נגד השיא הפיאודלית ושל ימי הביניים. השותפים האלה ממערב הם כל כך הרבה יותר בוגדים מעפיינים, כאשר שהסכנה הזו, פיזי ואמיתי עדיין בחלק אסייתי בפיצוץ, כיום פה הוא אינו אמיתי ומעושה לפרולטרים עירוניים שנמצאים כאן תחת מגף האזרחי, ליברלי ולאומנית, של היהיר קפיטלארקיה אמריקאי.